מטרת העל של החינוך היא להכין את התלמידים להצלחה בחיים שלהם כבוגרים. לפיכך מערכת החינוך צריכה להקנות להם במהלך לימודיהם בבית הספר את ארגז הכלים הנדרש להצלחה בחיים: ידע, מיומנויות חיים ומטען תרבותי וחברתי.
רוב בני האדם מתנהלים בחייהם בארבעה מעגלי חיים: המעגל האישי כאדם חושב וגם שומר על בריאותו הגופנית והנפשית, המעגל המשפחתי שכולל בדרך כלל בן זוג וילדים, המעגל הקהילתי (הקהילה המקומית, הלאום והקהילה הבינלאומית) ומעגל התעסוקה. אין זו משימה פשוטה להגדיר את ארגז הכלים הנדרש לאדם כדי להצליח בחייו במעגלי החיים השונים (לכל אחד ממעגלי החיים נדרש ארגז כלים שונה). ניקח לדוגמא את נושא הדרישות להצלחה בהשתלבות במעגל התעסוקה. אנשים צעירים רבים מתקשים כיום להשתלב במעגל התעסוקה לאחר לימודים בבית הספר ואפילו לאחר לימודים אקדמאים (חינוך גבוה). כאשר מעסיקים בארצות הברית נשאלו מדוע אינם מקבלים להעסקה אנשים צעירים התשובה היתה כי אין להם כישורי החיים הנדרשים מאדם מועסק. NACE (ההתאחדות הלאומית המשותפת לקולג'ים ולמעסיקים בארה"ב) מבצעת מידי שנה סקרים אצל מעסיקים על הדרישות לכישורים הנדרשים מעובד. להלן הרשימה שפרסם NACE לשנת 2013 של 10 הכישורים הנדרשים ביותר, כאשר המיקום ברשימה משקף את מידת החשיבות:
1. יכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו
2. יכולת לעבוד במסגרת קבוצתית
3. יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות
4. יכולת לתכנן עבודה, לארגן עבודה ולתעדף פעילויות.
5. יכולת להשיג מידע ולעבד מידע
6. יכולת לבצע אנליזה כמותית של מידע
7. ידע טכני הנוגע לעבודה
8. מיומנות בהפעלת תוכנות מחשב
9. יכולת ליצור ולעבד דוחות ממוחשבים
10. יכולת למכור או להשפיע על אחרים
חשוב לציין שידע טכני הנוגע לעבודה נמצא רק במקום השביעי בסדר החשיבות על פי דעת המעסיקים. תשובות דומות של מעסיקים ניתן למצוא גם במדינות אחרות. לאחר הסתכלות על הרשימה של NACE קשה לזהות בתכנית הלימודים של בית ספר עיוני לימודי הכנה כלשהם, המפתחים את עיקר הכישורים שברשימה. מכאן ברור מדוע יש קושי לבוגרי מערכת החינוך להשתלב בשוק התעסוקה. בעיה דומה של בוגרי מערכת חינוך שאינם מוכנים לחיים קיימת גם בשלושת מעגלי החיים הנוספים שצוינו לעיל, והסיבה דומה: העדר הגדרה ברורה של ארגז הכלים הנדרש לאדם בוגר בחיים.
המפתח לשינוי המצב הוא הקמת מועצה לאומית לחינוך, אשר חבריה יהיו בעלי מיגוון רחב של מקצועות ועיסוקים המייצגים את כלל החברה, והמועצה הזאת תגדיר את ארגז הכלים, אשר יבטיח הצלחה לבוגר בכל ארבעת מעגלי החיים שלו. בתום הלימודים הבחינות לגמר לימודים מוצלח יהיו מבחנים שבהם יבדקו הכלים שבוגרי מערכת החינוך יהיו מצוידים בהם בתום לימודיהם. ניסיון כזה נעשה בוועדת דברת לפני כעשר שנים. במהלך עשר השנים שחלפו העולם השתנה לבלי הכר (מהפכת המידע באינטרנט, המהפכה של התקשורת הסלולרית) ולכן צריך פורום כזה שיפעל בצורה שוטפת כל הזמן (העולם מסביבנו משתנה גם במובן הטכנולוגי וגם במובן החברתי בקצב מהיר).
למשרד החינוך יהיה אתגר גדול להגדיר תוכניות לימודים שיציידו את התלמידים בארגז הכלים הנדרש לחיים (שיוגדר על ידי המועצה הלאומית לחינוך). למשל כיום אין בבית ספר עיוני תוכניות לימוד מוכנות להקניית כישורי חיים.
שר החינוך הקודם שי פירון קידם חקיקה להקמת מועצה לאומית לחינוך, אבל הפעילות הזאת הופסקה עם הפסקת כהונתו. כיום חשוב לחדש אותה למען עתידם של האנשים הצעירים ולטובת כולם. הצלחת האנשים הצעירים תהיה הצלחה לכולם הן חברתית והן כלכלית. כיום הכדור בענין זה נמצא בידי אנשי הפוליטיקה והם יכולים די בקלות להשלים את החקיקה הנדרשת אם רק יחליטו לעשות כן.
ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)
